הביאו את השמש : מבטים לבנטיניים 383 גם בוהכלה סגרה את הדלת האם אינה מסוגלת למצוא דרך אל ליבה של בתה ולסייע לה ברגע המשבר . נדיה מעדיפה, כמו זפירה, להעמיד פנים שמרגי אינה חשה בטוב ולקוות שתחזור בה מהחלטתה ( הכלה, 24 ) . לפי מה שנרמז בסיפר, אב המשפחה מת, ונדיה לקחה על עצמה את האחריות האבהית, כלומר את היציאה למרחב הציבורי כדי לכלכל את המשפחה . מקרה זה מצטרף לתמת הזוגיות השבורה או ה"נעדרת" המאפיינת את 49 היעדר האב בנובלה הוא ביטוי מוקצן ושרירותי אף יצירתה של מטלון . יותר של דמות האב המנותקת שנוכחת ברוב המשפחות שמטלון כותבת 50 התלות של נדיה בכוחות שמחוץ לשליטתה, ובייחוד ברצון הטוב של עליהן . הורי החתן, נובעת מהיותה הצלע ההורית היחידה במשפחה . יצר הישרדות מביא אותה להחניף לפנינית, אימו של מתי, אף שבליבה פנימה היא מגלה רתיעה מיתרונה הכלכלי והמעמדי, מהתנהלותה האדנותית בבית לא לה, מגופניותה, ואפילו מריח הבושם שלה ( הכלה, 35 – 38 ) . יחד עם זאת, התסכול שנדיה מפגינה בעקבות ההצהרה של מרגי מגלה שהחוש האימהי שלה לא קהה . למרות רצונה שהבת תתחתן, נדיה מבינה כבר בבוקר יום החתונה לאן מרגי חותרת : נדיה נ...
To the book