|
|
176 בפתח עֲבָדִים הָיִינו� לְפַרְעֹה ב�ְמִצְרָיִם וַי�וֹצִיאֵנו� ה' אֱלֹהֵינו� מִש��ָם ב�ְיָד חֲזָקָה ו�בִזְרוֹעַנְטו�יָה . וְאִל� ו� לֹא הוֹצִיא הַק�ָדוֹש� ב�ָרו�ךְהו�א אֶת אֲבוֹתֵינו� מִמ�ִצְרַיִם עֲדַיִין אֲנַחְנו� ו�בָנֵינו� ו�בְנֵי בָנֵינו� מְש�ֻעְב�ָדִים הָיִינו� לְפַרְעֹה ב�ְמִצְרָיִם . [ . . . ] מִצְוָה עָלֵינו� לְסַפ�ֵר ב�ִיצִיאַת מִצְרָיִם וְכָל הַמ�ַרְב�ֶה לְסַפ�ֵר ב�ִיצִיאַת מִצְרַיִם 1 הֲרֵי זֶה מְש�ֻב�ָח . קריאת ההגדה כשאנו מסובים לשולחן סעודת החג בערב הפסח היא אחד האמצעים להעברת מסרים, לספר ולחנך . קהל היעד העיקרי הוא בני הדור הצעיר . להם, על פי ההגדה, יש לספר ביציאת מצרים כדי שידעו את הסיפור ויעבירו אותו לדורות הבאים אחריהם : "וְהִג�ַדְת�ָלְבִנְךָב�ַי�וֹם הַהו�א לֵאמֹר ב�ַעֲבו�ר 2 על פי הסיפור המקראי, מצרים היא הישות זֶה עָש�ָה ד' לִי ב�ְצֵאתִי מִמ�ִצְרָיִם" . הסמלית והמטפורית המייצגת את הזמן-מרחב והמקום הבראשיתיים, ההיוליים, הרִחמיים, הטרום-לאומיים, המשעבדים, התוהו ובוהו שלנו טרם התגבשותנו והתעצבותנו כעם . היא המסמן של המקום הפיזי והרוחני שממנו נגאלנו . אילולא כן, אומר...
To the book |
|
|