למרכזיות הדמיון המעמדי בראשית הלאומיות היהודית

רונה ברנס 96 למרכזיות הדמיון המעמדי בראשית הלאומיות היהודית האיכר שמח בחלקו, הסוחר לא יקנא בבעל האחוזה, ובעל האחוזה בבעל בית המלאכה, והפועל בהם — כי אין עושר נפרץ ואין עניות נפרזה . אלחנן לייב לוינסקי, ‘מסע לארץ ישראל בשנת ת“ת לאלף השישי׳ . 1 לאום ומעמד שתיים מסוגיות היסוד החשובות ביותר אשר הטרידו, ועודן מטרידות, את הדמיון הפוליטי המודרני הן שאלת המעמד ושאלת הלאומיות . שאלת מקומו החברתי של האדם לעומת סביבתו הייתה כרוכה תמיד בשאלת זהותו האישית, ובעיקר מסוף המאה ה- 18 נכרכה שאלה זו גם בשאלת הלאומיות, כחלק מ׳השאלה המודרנית׳ בכלל . 2 כפי שהסביר האנס קוהן, ‘הלאומיות קשורה בשאיפה הבסיסית של האדם להיטיב עם מצבו׳ . 3 מבחינה זו, הלאומיות היהודית אינה יוצאת דופן . הסוגיה המעמדית הנדונה במאמר זה מתייחסת לפרובלמטיקה הרחבה של מקום האדם בהייררכייה החברתית המודרנית . 4 בתחילת המאה ה- 20 הבחין מקס ובר בין שני רכיבים מרכזיים שמשפיעים על מקום זה . רכיב אחד הוא השיוך הנגזר מעיסוקו וממשאביו החומריים של האדם . בעקבות המסורת שהתגבשה בשיח מדעי החברה במאה ה- 19 הגדיר ובר את הרכיב הזה כ׳קלאס׳ ( Klasse ) , המתו...  To the book