פרק שישה־עשר: בדרך למטה

216 | הצועד מול הזרם הדוקים עם הכוחות העוינים את המשטרים הערביים המתקדמים" . הוא שיבח את בן גוריון על כך שהיו לו סמכות ואומץ מספיקים להחליט לסגת מסיני : "אינני יודע אם יש כיום בישראל מדינאי שמוכן או יכול להחליט החלטה בלתי פופולארית, מתוך ידיעה מדויקת של 5 הצרכים הביטחוניים וההיסטוריים של מדינת ישראל" . מאמרו על "מבצע קדש" – "לבעיית התכנית למען השלום" – מדגים את מנהגו של ריפתין להטיל מדי פעם "פצצה" בצורה של מאמר או התבטאות פומבית, שבהם הביע דעות עצמאיות שחרגו מקו המפלגה ועוררו מחלוקת . אלו התפרשו במפ"ם כניסיונות של ריפתין 6 התעוררו לשוב לעמדותיו משכבר ולהצמיח מחדש, בהנהגתו, שמאלנות בתוך מפ"ם . תגובות וערעורים "מבית" על העמדות שהביע ועל מעמדו בתנועה, במפלגה וכחבר כנסת מטעם מפ"ם . לעיתים נלוו לתגובות אלו שמועות על כוונה להדיחו – ונמצאו לו גם תומכים 7 שניסו לגונן עליו מפני זאת . כזה היה גם מאמרו "לאחר כישלון ועידת פאריס", שהתפרסם בגיליון יוני 1960 של בשער : המאמר נסב על כישלונה של ועידת פסגה בין מנהיג ברית המועצות חרושצ'וב לבין נשיא ארצות-הברית אייזנהאואר, שלמעשה "פוצצה" עוד בטרם החלה . במ...  To the book