פרק ראשון: עם פרוץ המלחמה

18 | עם הנקמה תבוא הנחמה ולא לחנם רועד הלב והמוח פועל בקדחתנות עת מתחילים להרהר מה ילד יום . * השוכנת על הגבול עדיין לא משו תמונות פליטי זבונשין מזכרוננו, עת הגיעו אל עיירתנו ראשוני יהודי גרמניה שגורשו בעירום ובחוסר-כל . ובכלל, אין איש שלא שמע ולא יודע על כל התעלולים, המאסרים והגירושים, העינויים והשדידות שנתנסו בהם אותו חלק מעמנו החי תחת עול המשטר הנאצי . עם פרסום צווי הגיוס למיניהם וזרימתו של הצבא לסביבה, גברו החששות והחרדה לבאות, ומאידך היה זה במידת מה מקור של עידוד והתחזקות חלקית . הרגש הפטריוטי התחזק בלבבות, כמובן יותר משנאת המן מאשר מאהבת מרדכי, אבל גם . סוף סוף הרי פה נולדנו ועל האדמה הזו גודלנו, ולעתים נדמה לך כי נקשרת אליה גם קשר בל-ינתק . בחורים יהודים מתייצבים לשירות הצבאי מתוך הכרת רצינות המצב, ועשירי העם מביאים את תרומותיהם האחרונות כמשתתפים במגבית או במלווה שהוכרז לצרכי מלחמה . דלי העם אף הם אינם טומנים ידם בצלחת, כל אחד לפי יכולתו ואפשרותו, ואפילו למעלה מזה . הנה קרה שיהודי הביא איתו טבעת זהב, אולי היחידה ברכושו, שאת תמורתה הוא מקדיש לביצור האווירה הפולנית, ובדרכו חזרה מר...  To the book