051׀ רותי שפר רותי : ספרי לי את סיפור חייך . אני מרמת גן, אבל אין לי הורים . שני ההורים שלי נפטרו . אמא שלי נפטרה לפני כמעט שלוש שנים, ואבא שלי נפטר כשהייתי בת שמונה, ואין לי בכלל דודים ודודות . ו . . . זה קשה, זה קשה, כי אין לנו סבא וסבתא . יש לי אח ואחות גדולים, שאנחנו חברים, ואנחנו בקשר טוב . אני לא יודעת אם חברים זו המילה, אבל הם אחים בסדר גמור . אחותי גרושה עם שני ילדים, ואחי גרוש עם ילד . התייתמתי לגמרי בגיל ארבעים ושתיים, ואז אמרתי לעצמי שאני יכולה לבכות על זה, ואני יכולה לעשות משהו אחר . תמיד היו לי "קוצים בתחת" ורצון לבלוע את העולם . בגלל שניסו לכפר על העובדה שאין לי אבא, פינקו אותי נורא — לא בכסף, אלא בעיקר בכך שאמרו לי : "תעשי מה שאת רוצה . " היום אני מכה על חטא על מה שעשיתי לאמא שלי . השתוללתי המון, ויצאתי המון . הרבה לפני שהיה לי רישיון, הייתי לוקחת לאמא שלי את האוטו ויוצאת לבלות ב"מועדון הפינגווין" בתל אביב . עזבתי את הבית בגיל שש-עשרה, ועברתי לגור עם חבר בבית של ההורים שלו . גם בצבא נתנו לי יד חופשית . בבקרים הייתי גרפיקאית בממר"ם, הייתי מגיעה באיזה אחת-עשרה בבוקר, כי בע...
To the book