"העצמה נשית זו המהות"

22׀ רותי שפר הו הו, יומרני . נתחיל מהתחלה . נולדתי בצרפת למשפחה דתית מודרנית, נגדיר את זה ככה . אני הגעתי אחרי שלאמא שלי היו שני תינוקות שנפטרו בבטן בשבוע ארבעים, והייתי הנכדה הראשונה משני הצדדים, כך שהתחלתי את החיים שלי כשלהורים שלי היו הרבה ציפיות ממני . יש לי אח שצעיר ממני בשלוש שנים, והוא גם גר בארץ עכשיו, ויש לנו קשר חזק . גדלתי במשפחה מאוד אוהבת ותומכת . בגיל חמש החליטו שאני מחוננת, וקפצתי כיתה פעמיים, בכיתה א' ובכיתה ג', ולכן תמיד היה פער של שנתיים ביני לבין החברות . בצרפת היו לי חיים מאוד טובים — גם כיהודייה וגם כבנאדם . גדלתי בין גויים . תמיד ציינו את העובדה שאני יהודייה . גם השם שהורי נתנו לי, אביטל, חידד את הזהות שלי, ולכן לא יכולתי להיות צרפתייה כמו כל הצרפתים . ככל שהתבגרתי, הרגשתי שיהודי לא יכול להיות לגמרי חופשי בצרפת, והאמנתי שמדינת ישראל זו מדינת החופש . היינו דתיים, אך אבא שלי לא הלך עם כיפה . שמרנו על כשרות, על שבת ועל החגים, ושמענו שירים של נעמי שמר . בבית היה הרבה הווי ציוני . בגיל שש-עשרה עשיתי קצת מרד, והחלטתי שאני רוצה לעלות לארץ . ההורים התנגדו . הם לא הבינו למ...  To the book