ז'אן דה לָה בְּרוּיֵיר

ע ל ה א ד ם 43 [ 75 ] אנו כה מלאים בעצמנו שהכול מתייחס אלינו ; אנו אוהבים שיראו אותנו, שיצביעו עלינו, שיברכונו לשלום, אפילו אלמונים ; הם גאוותניים אם הם שוכחים זאת . רצוננו הוא שישימו לב אלינו, שיגַלו אותנו . [ 76 ] אנו מבקשים את אושרנו מחוצה לנו, ובדעתם של בני האדם, שידוע לנו כי הם חנפנים, לא כנים, לא ישרים, חדורי קנאה, גחמות ומשוא פנים . כמה תמוּהַּ ! [ 77 ] דומה כי אין אנו מסוגלים לצחוק אלא מדברים מגוחכים ; רואים בכל זאת אנשים מסוימים הצוחקים גם מדברים מגוחכים וגם מכאלה שאינם מגוחכים . אם אתה טיפש וקל דעת ונפלט מפיך בנוכחותם איזה דבר שחצנות, הם לועגים לך ; אם אתה נבון ואינך אומר אלא דברים מתקבלים על הדעת ובנימה שיש לומר אותם, הם לועגים בה במידה . [ 78 ] מי ששודדים מאיתנו את רכושנו באלימות או באי-צדק, ונוטלים מאיתנו את כבודנו באמצעות השמצות, מביעים דיים את שנאתם לנו ; אך הם אינם מוכיחים לנו בה בעת שהם לא איבדו כלפינו ע ל ה א ד ם 21 [ 12 ] דעו בדיוק לְמה אתם יכולים לצפות מבני האדם בכלל ומכל אחד מהם בפרט, והשקיעו עצמכם אחר כך במגע ומשא עם הכול . [ 13 ] אם הדלות היא אם הפשעים, היעדר שכל...  To the book