|
|
פול ו אלר י [ 30 ] להימשך, האובייקטים פועלים כמו שלהבת של מנורה : הכורסה מתאכלת במקומה, השולחן משׁתחק כה מהר עד שהוא נעשה לא-נייד עקב כך, הווילונות זעים ללא הרף, שוב ושוב . הרי לנו מורכבות אינסופית ; כדי להתאושש ממושג תפיסת הגופים [ שהצגנו כאן ] , ממחזור קווי המתאר, סבך הקשרים, הדרכים, הנפילות, המערבולות, פקעת המהירויות, עלינו להיזקק לכוח השכחה הגדול שלנו, ומבלי להרוס את המושג שנרכש, מייצבים תפיסה מופשטת : זו של סדרי הגודל . וזו, בהגדלת 'מה שֶנתוּן', מפיגה את שיכרון הדברים הפרטיים שמדע אינו יכול לחול עליהם . כאשר מסתכלים בהם ארוכות — אם חושבים עליהם, הם משתנים ; ואם אין חושבים עליהם, נתפסים לקיהיון חושים ( torpeur ) שמתהווה ונמשך כחלום שלֵו, ושבו מקַבעים כבהִפנוט זווית של רהיט, צל של עלה, כדי להתעורר ברגע שרואים אותם . אנשים מסוימים חשים, מתוך מעודנות רוח מיוחדת, את התשוקה לאינדיווידואליות של האובייקטים . בַּדָבר הם מעדיפים, מתוך עונג, את איכות הייחודיות, שיֶשנה בכל הדברים . סקרנותם מוצאת את ביטויה העליון בבדיוֹן הספרותי ובאוֹמנויות התיאטרון ; בגילויה הקיצוני הזה מכנים אותה כושר ההזדהו...
To the book |
|
|