|
|
16 | ההיסטוריה של פיברומיאלגיה במאה השמונה - עשרה החלו רופאים להבדיל בין ראומטיזם מפרקי עם מאפיינים של עיוותים במפרקים ( דפורמציות ) לבין ראומטיזם המערב בעיקר את שרירי השלד, שמאופיין בכאב ללא עיוותים . מהמאה התשע - עשרה תוארו מגוון של מצבים ראומטיים וכאבים שריריים . ההגדרה הראשונית הייתה מעורפלת, והיה כמעט בלתי אפשרי להבחין בין כאבים מפושטים לבין כאבים מקומיים, המוגבלים לגף בודד . בשנת 1815 תיאר ויליאם בלפור, מנתח מאדינבורו שבסקוטלנד, קשריות ( גושים בולטים וכואבים בעור ) והציע כי הדלקת ברקמת החיבור של השריר היא הסיבה להופעתן של קשריות ולכאב שמופיע עימן . בלפור גם היה הראשון שתיאר בשנת 1824 כאב מקומי נקודתי, שאנו מכירים כיום כנקודות הרגישות שמאפיינות את הפיברומיאלגיה . בשנת 1827 תיאר רופא בריטי אחר, סקדאמור ( Scudamore ) , ראומטיזם ככאב יוצא דופן, שלרוב מופיע בד בבד עם תהליך דלקתי . תהליך זה, לדבריו, פוגע במרקם הסיבי של השריר ובשלמות המפרק על כל תכולתו, כלומר הגידים והרצועות, הקרום הפנימי של המפרק ( הסינוביה ) והמעטפת החיצונית שלו ( BURSA ) . מאוחר יותר קידם ואליקס ( Valleix ) את רעיון ...
To the book |
|
|