על ארץ לא להם, כלומר נשארנו במקומנו ואלה ששלטו בנו הם אלה שיצאו . שוחררנו מעול זרים ונותרנו לכאורה לבדנו, שנאמר : 140 "חופשי זה לגמרי לבד" . ואולם גם ביום העצמאות וגם בחג החירות אנו חוגגים את חירותו של הקולקטיב . לא את חירותו של היחיד . האם יש בכלל משמעות לחירותם של יחידים ? תנו דעתכם : רק במאה העשרים, במרץ ,1924 אומר מורו הנודע של מאו דזה טונג, סון יאט סן, את המשפט הבא : "הסיבה לכך שהסינים לא ייחסו חשיבות לחירות היא שמילה זו אינה נמצאת כלל בלשון הסינית והיא יובאה אליה לאחרונה בלבד . כעת מבינים את המונח הזה רק הצעירים ואלה שלמדו בחו"ל, וגם אלה אינם 141 בהמשך הרצאתו הוא קבע יודעים את משמעותה המדויקת" . שבזמן האחרון המילה החדשה הזאת "חירות" ( במובן של חירות הפרט ) נעשתה אופנתית, חדרה אל השפה ואל התודעה של הצעירים וקיבלה משקל מוגזם ומזיק מאוד . "דומים אנו לגרגירי חול שקישורם רופף ומשום כך, עתה אין ביכולתנו להתנגד לאימפריאליזם הזר" . לדבריו, תמיד משכה סין זרים חמדניים, אבל תמיד נשמרה בה גם רוח של התנגדות כלפיהם . אלא שרעיון החירות האישית מדכא כל רצון להקרבה למען המטרה המשותפת . "אם נרצה לה...
To the book