ה. דֵּמֵטְרִיוֹס

דיוגנס לארטיוס 130 פבורינוס בספר הראשון של חיבורו זכרונות , אבל חי עם לָמִיָה אהובתו, שהייתה תושבת העיר ורמת יחס, כשם 162 אך בספר השני הואשאומר אותו המחבר בספר הראשון ; 164 בשיחות 163 דִּידִימוֹס מספר כי היה גם אהובו של קְלֶאוֹן . משתה אומר, כי הטיירה אחת כינתה אותו "עיני חן" 165 ו-"אור מנורה" ( Lampeto ) . מספרים ( Charitoblepharos ) , שאיבד את מאור עיניו באלכסנדריה, וכי ראייתו הושבה לו 166 לאחר מכן חיבר את מזמורי ההללעל ידי סַרַפִּיס ; המושרים עד ימינו . אף שהיה אהוד עד מאוד אצל האתונאים, בכל זאת גם עליו האפילה קנאה, זו המכלה את הכול . ( 77 ) הן אי אלה אנשים טפלו עליו אשמה, ובהיעדרו הוא התחייב 162 אפשר שפבורינוס ( המקור שעליו נסמך דיוגנס ) מבלבל כאן בין דמטריוס איש פלרון לבין דמטריוס הראשון פּוֹלִיאוֹרְקֶטֵס, מלך מקדוניה . לזה האחרון היה קשר ארוך עם למיה, שנודעה כחלילנית והטיירה, ולא כ"תושבת העיר ורמת יחס" . השוו פלוטרכוס, אנשי יוון ורומי : דימיטריוס, טז . 163 אין בידינו ידיעות על איש זה . 164 מלומד ומדקדק אלכסנדרוני מן המאה הראשונה לפנה"ס . תפוקתו הספרותית הייתה יוצאת מגדר הרגיל, ומ...  To the book