ד. קְרָטֵס

דיוגנס לארטיוס 32 61 60 אשר עזב את תֶּאוֹפְרַסְטוֹס ( 22 ) לפיכך גם אַרְקֶסִילָאוֹס, ובא אצלם, אמר כי היו הם אלים כלשהם או שורדים מבני דור הזהב . הן למעשה לא היו מתאווים לחיבת הבריות, אלא נדמו לדִיוֹנִיסוֹדוֹרוֹס החלילן, אשר פעם, מספרים, אמר כי הוא מתגאה שאיש לא האזין למנגינותיו לא על סיפון אונייה 62 ולא על גדות מעיין, כהאזינם למנגינותיו של אִיסְמֵנִיאַס . 63 אומר, כי קרטס סעד על שולחנו של קְרַנְטוֹר, אנטיגונוס וכי שני אלה חיו בשלום ובשלווה עם ארקסילאוס . ארקסילאוס גר עם קרנטור באותו בית, ופולמון וקרטס — עם לִיסִיקְלֵס, אחד מעמיתיהם האזרחים . קרטס, אומר אנטיגונוס, היה אהובו של פולמון, כשם שנאמר לעיל ; וארקסילאוס — אהובו של קרנטור . ( 23 ) כאשר הלך קרטס לעולמו [ בשנה ה- . . . של 65 64 ] , כשם שאפּולודורוסהאולימפיאדה המאה עשרים ושמונה 60 היה ראש האקדמיה באמצע המאה השלישית לפנה"ס . לדיון בחייו ובהשקפותיו ראו להלן סעיפים 28 – 45 . 61 תאופרסטוס ( 370 בקירוב - 288 בקירוב לפנה"ס ) היה תלמידו הנודע של אריסטו, ולאחר מות רבו ירש אותו כראש הליקיאון . על חייו והשקפותיו ראו ספר ה, 36 – 57 . 62 אף ה...  To the book