|
|
68 אביבה גיטלמן מדובר באחדות הטבועה בתודעת האדם ובנקודת מוצא פילוסופית לדרך שבה הם תפסו את מושג הזמן ואת השפה . רוזנצווייג נוגע בכתיבתו בסוגיות יסוד פילוסופיות רבות ועמוקות . אחת מהן היא תפיסת העתיד כפי שהובנה בתקופתו . הוא מציע בנוגע אליה כמה נקודות מבט מקוריות, בייחוד אלו הנוגעות בתפיסות מחשבתיות מודרניות שצצו במאה ה- ,20 ובהן שומרת מקום לעצמה הפרספקטיבה הקושרת בין תפיסת העתיד, לבין השפה מכנסת הניגודים ונושאת ההפכים . נקודת מבט זו באה לידי גילוי ברצון האנושי, בבחירה החופשית וביכולת להעניק כיווניות לדברים, והיא מתגלמת במלואה בשפה ובמושגיה . ברעיונות אלה - המוצגים בעיקר במבוא לחלק השני של כוכב הגאולה , וכן ב הספרון על השכל הבריא והשכל החולה - אדון בפרק זה . תחילה אעמוד על הקשיים המרובים שבהם נתקלה המחשבה האנושית לדורותיה בבקשהּ לאפיין את האחדות הנוגעת לתפיסת העתיד . לאחר מכן אראה כיצד מציב רוזנצווייג שני סוגי אחדות : הראשון, איחוד הלוגוס ( כצורת חשיבה הכופה עצמה על הריבוי ) עם ההוויה ; השני, איחוד הלא-נודע והמופשט עם הקונקרטי, ואיחוד הלוגוס עם החוויה והחשיבה . כפי שנראה, מהלכי איחוד אל...
To the book |
|
|