לבנטיניות על כביש ביירות–דמשק

182 עידן צבעוני בתודעה, אזי בראש ובראשונה הוא משרטט איזה סוג מסוים של קווי מתאר של מקום . . . אוריינטציה מסוימת ביחס למקום הזה, אבל גם משהו מובהק מאוד שקשור ברב – תרבותיות, כלומר לא בתרבות מונוליטית, הומוגנית . כמו כן, אני לא חושב שבישראל המזרחים הם הלבנטיניים באופן אוטומטי ; יש מזרחים שלחלוטין אינם לבנטיניים, ויש אשכנזים שהם לבנטיניים . ההגדרה הזאת של לבנטיניות - אני אוהב את מה שיש בה, את העובדה שהיא דווקא פתוחה . היא פתוחה להוויה, היא לא סגורה, יש בה גוונים ובני גוונים, ויש בה וריאנטים שונים . . . כמו שאמרתי, היא ממש לא מונוליטית בעיניי . אני חושב שאלברט כהן, למשל, הוא אחד כזה - סופר יווני גדול . סופר שוויצרי יהודי, יליד יוון, שחי בז'נבה וכתב בצרפתית . הוא נחשב לאחד הסופרים היהודים הבולטים בספרות האירופית במאה ה – 20 . יום אחד באו לראיין אותו עיתונאים צרפתים בעקבות ספר חדש שלו שראה אור . הם סיפרו שהוא קיבל אותם במעין אווירה כזאת . . . הגיש להם זיתים . אתה מבין ? כזה סופר אירופאי גדול מקבל אותם בחלוק כזה של יוונים [ צוחק ] , עם נעליים כאלה, סנדלים שהולכים איתם בקיץ ביוון . אני זוכר עד...  To the book