הקדמה: מקומה של ההשכלה הגבוהה בתנועה הקיבוצית

8 / אהרן יךלין הרך, גני ילדים לגילאי 3­ ,6 בית ספר יסודי וכיתות המשך תיכוניות . בשלב הבראשיתי הייתה בקיבוץ גם לינת ילדים משותפת בבתי הילדים והנוער ופעלה המגמה לקיים בית ספר בכל קיבוץ על בסיס התפיסה שהקיבוץ הוא אחדות של משק, קהילה, חינוך ותרבות . אך גם כאשר בוטלה הלינה המשותפת והוקמו בתי ספר אזוריים גדולים שמר החינוך הקיבוצי על ייחודו בחתירתו לטיפוח אדם המסוגל ומוכן לשאת באחריות לקיומה וחיוניותה של התנועה . בית הספר הקיבוצי הקנה השכלה הומניסטית ומדעית ייחודית לכלל התלמידים וטיפח כשרים ומיומנויות כדי לאפשר להם לממש את עצמם בעבודה ובחברה . בית הספר שילב לימודים, עבודה בענפי המשק, חיי חברה ופעילות תנועתית עצמאית בחברות הילדים והנעורים, בחטיבת הבנים הארצית ובתנועות הנוער הקשורות לתנועה הקיבוצית לזרמיה . טיפוח עצמיותו של היחיד תוך הקניית עולם הערכים הקיבוצי חייבו את שילוב החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי למסכת חינוכית אחת . הפדגוגיה הקיבוצית החשיבה למידה פעילה, ביקורתית ובין­תחומית ולא הייתה מוכנה להשתעבד לדפוסים של תוכנית לימודים נוקשה, שינון שגרתי של ידע וקיום משטר קפדני של בחינות וציונים . לכ...  To the book