תחזוקת הנגב

הנגב בהפוגה השנייה 299 שיהוו הוכחה נגדית לטענה המצרית שרוב הנגב נתון לפיקוחם והימצאות יישובים יהודיים מנותקים היא בגדר בעיה משטרתית ולא צבאית . כמו­כן היה ברור שפתרון שהסתפק בשמירה על הקיים הינו פתרון ביניים וההכרעה הסופית של גורל הנגב תיפול באמצעות מבצע צבאי משולב בפעילות מדינית . ללא מילוי קבוע ובהיקף מספיק של צורכי הנגב לא היה תוקף למדיניות הביניים . בימים הראשונים של ההפוגה השנייה שררה אי­בהירות באשר לגורל המעבר דרך כרתייה לנגב . כשהתברר כי המצרים מונעים מעבר שיירות לנגב נעשו מאמצים באמצעות האו"ם ועל­ידי הפעלת כוח צבאי להעביר שיירות או לפתוח דרך לנגב . כאמור, מאמצים אלה נכשלו והצלחה חלקית הושגה כאשר שיירה אחת הצליחה להסתנן ולהגיע לנגב . ערוץ פעולה שני שהופעל ­ הובלה אווירית, באמצעות מטוסי דקוטה ורפיד, התאפיין בחוסר שיטתיות, בניצול מטוסים מזדמנים ללא תכנון מראש ובסידורים ארגוניים פגומים . ב­ 18 ביולי התאוננה חטיבת הנגב כי יומיים לא הגיעו מטוסים לנגב . ב­ 23 ביולי תבעה החטיבה לדעת מראש על מטוסים המגיעים לנגב ובטל את הסמכות שלקחו לעצמם הטייסים כמחליטים את מי הם מעלים במטוםם . בימים 29...  To the book