|
|
המצפים כחלוצי החדירה לנגב 63 את הערבה כעורף חקלאי ליישוב באילת וכחוליה מקשרת בין מפרץ אילת ליםהמלח, לא היה בכוחה להזיזו מדעתו ולהביאו לוותר על רעיונו . מתוך דבקות בעמדתו, העלה בןגוריון, בו במקום, הצעה לשינוי שיטת ההיאחזות בערבה : "בכל זאת אפשר להעמיד גדוד של בידואים משלנו, רוכביגמלים ורועי עזים שיחיו שם ] בערבה [ " . 67 נוהגו של בןגוריון, שלא נכנע לחוותדעת של מומחים בחתירתו להשגת מטרותיו, התבלט גם במקרה זה . הגם שהבסיס הכלכלי, אשר עליו רקם את חזונו ביחס לערבה, נמצא חסר יסוד, הוא המשיך לדבוק במטרתו . הנתונים החדשים הניעו אותו רק לשינוי דרכי הפעולה להשגתה והוא הציע בו במקום שיטת פעולה אלטרנטיבית עלאף שלא התבססה על יסודות בדוקים . וייץ, שהיה חסיד הפיתוח ההתיישבותי, סבר שלנוכח הקשיים הגדולים שהעבודה במצפים נתקלה בהם, אין לפזר את המאמץ החלוצי התיישבותי לאפיקי פעולה רבים מדי . לדעתו, בןגוריון שגה בדמיונות ומוטב לרכז את המאמץ בתחום המפעל ההתיישבותי בנגב, שלא נופל בחשיבותו מהערבה ומאילת . 68 במאי ,1944 לאחר שהתברר מיהו השבט הבדווי בעל הזכויות על קרקעות חוף אילת, נעשה ניסיון להתקדמות מע...
To the book |
|
|