|
|
] 159 [ גם את חוויית החיים של נשים, השונה מזו של גברים בהיבטים אחדים . טענה זו היא פיתוח של דיני השוויון כפי שהתגבשו באותה עת בפסיקה — לפני חקיקת חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו . דיני השוויון קובעים כי פגיעה בשוויון אפשרית רק אם אין כל דרך אחרת להשיג את המטרה הייחודית העומדת אל מול עקרון השוויון . העתירה מנתה את ההבדלים בין נשים לגברים — אחדים מהם הבדלים פיזיולוגיים ( למשל מצבים של היריון ולידה ) , אחדים חברתיים או מדומים ( הציבור לא יקבל נפילת נשים בשבי, טרם בשלה העת לשילוב נשים במקצועות לחימה ) . אולם הבדלים אלה, נטען בעתירה, אין בהם כדי לשמש מכשול להשגת המטרה של בניית מערך אווירי לוחם, כל עוד תתבצע התאמה בדרך שבה פועל צה"ל לבניית מערך זה . טענת ההפליה לרעה הייתה חשובה גם מבחינה ראייתית, מאחר שהיא העבירה את נטל ההוכחה אל המדינה ( בכמה וכמה פסקי דין נקבע כי על גוף המבקש לסטות מעקרון השוויון מוטל הנטל להראות, בעובדות ובראיות חזקות, כי המטרה שלשמה מופעלת הסמכות תיפגע אם עקרון השוויון יופעל ) . צה"ל, לעומת זאת, לא הצביע על שיקול מסוג זה ולא הביא ראיות במידה הנדרשת בפסיקה כדי להראות שאי אפש...
To the book |
|
|