|
|
ריאליזם קפיטליסטי 131 מוביל לכמיהה לתצורות תרבותיות מוכרות, שאליהן אנחנו חוזרים ושבים, ממש כפי שג'ייסון בורן חזר אל הרפלקסים הבסיסיים שלו . הפרעת זיכרון התואמת למצב הזה, זו של גיבור הסרט "ממנטו", היא לכאורה אמנזיה אנטרוגרדית טהורה . בהפרעה הזאת, זיכרונות שקדמו לאירוע שגרם לאמנזיה נותרים בעינם, אבל הסובלים מההפרעה אינם יכולים לשקֵע זיכרונות חדשים בזיכרון לטווח הארוך שלהם . החדש מהבהב אפוא לרגע כעוין, נמוג, בלתי ניתן לניווט, והסובל מתרפק אפוא על הביטחון של הישן . חוסר היכולת לייצר זיכרונות חדשים : ניסוח תמציתי של המבוי הסתום הפוסט-מודרני . . . אם הפרעות זיכרון הן אנלוגיה משכנעת לתקלות בריאליזם הקפיטליסטי, חלימה היא המודל לתפקודו הרציף . כאשר אנחנו חולמים, אנחנו שוכחים, אבל שוכחים מיד שחלמנו, שכן הפערים והמרחבים הריקים בזיכרון שלנו נגזרים החוצה ואינם מציקים לנו או מענים אותנו . החלימה מייצרת עקביות לא מחוררת, המכסה על מרק פישר 132 אי-סדירויות וסתירות, ולכך מתייחסת הפילוסופית הפוליטית ונדי בראון בטענתה שחלימה היא המודל המוצלח ביותר להבנת צורות העוצמה העכשוויות . במסה "הסיוט האמריקאי : ניאו...
To the book |
|
|