|
|
| 63 אז את אומרת לי שזה הכול בראשא הוא כמו קופסה שחורה האוספת אינפורמציה מהסביבה שלה . היא לא רואה שום דבר, היא לא שומעת כלום, היא לא טועמת, היא לא נוגעת . המוח הוא קופסה המקבלת סיגנלים חשמליים והופכת אותם למציאות שאנחנו חווים . כל איבר חישה הוא בעצם אוסף של קולטנים המתרגמים גירוי מסוים לסיגנלים חשמליים . הקופסה מקבלת מהעין מידע לגבי פוטונים של אור ; מהאוזן גלים של קול ; מהלשון ומהאף היא מקבלת מידע על חומרים כימיים ; ומהעור — גירוי מכני . הקופסה הזו, הנמצאת לנו בין האוזניים, לומדת לפרש את הגירוי החשמלי שהיא מקבלת מהעיניים כצבע וצורה, וקוראת למידע הזה "כדור כחול", למשל . היא מסוגלת להעריך מרחק כך שנוכל לעקוף מישהו בנהיגה ; היא מסוגלת לתת משמעות רגשית להבעות פנים כמו, האיש הזה עצוב או שמח . הקופסה עושה את כל זה על ידי שימוש בהנחות יסוד וקיצורי דרך משמעותיים, שאומנם מאפשרים לנו לחיות בשלווה, אך גם פותחים פתח גדול מאוד לטעויות . הרשתית מאורגנת כרשת של קולטנים האוספים מידע מפוטונים של אור . איכות המידע תלויה בכמות הקולטנים ובמיקום שלהם על הרשת הזו בעין . מכיוון שהרשת שטוחה, היא קולטת מידע "...
To the book |
|
|