פרק ז׳: חירות או מוות יסודות המרד

הבגינים | 70 נילחם . כל יהודי במולדת יילחם . אלוהי ישראל, אל צבאות, יהיה בעזרנו . אין נסיגה . חירות או מוות . חומת ברזל תיצרו סביב הנוער הלוחם שלכם . לא תעזבוהו לנפשו, כי ארור יהא הבוגד ובוז לפחדן . וגם אתה תיקרא להרים את נס המלחמה האזרחית . . . עברים ! הנוער הלוחם לא יירתע מפני קורבנות וייסורים, דם וסבל . הוא לא ייכנע, לא ינוח, כל עוד לא יחדש את ימינו כקדם, כל עוד לא יבטיח לעמנו מולדת, חירות, כבוד, לחם, צדק ומשפט . ואם עזור תעזרו לו, הרי תחזינה עיניכם בקרוב בימינו בשיבת ציון ותקומת ישראל . כה ייתן וכה יוסיף לנו האלוהים ! בפברואר 1944 הכריז בגין על המרד . שני וקטורים התאחדו לכדי החלטה זו . האחד : קרב סטלינגרד, שסימן נקודת מפנה משמעותית במלחמה בנאצים, והאחר, הידיעות המרות על ההשמדה . מפקד אצ"ל יעקב מרידור התעלה וויתר על תפקידו לטובת בגין והיה נכון לשרת כסגנו . המפקד החדש זכה מיד להכרה וללגיטימציה כמנהיג . הוא קיבל את הסמכות והעצמאות למנות את חברי מפקדתו ולגבש את האסטרטגיה של הארגון . "דרושה היתה אישיות פוליטית, מדריכה ומחנכת", הסביר המפקד אליהו לנקין, שחזר לשורות אצ"ל מלח"י בעקבות בגין ...  To the book