פרק ה': פנייה חדה ימינה הצעירים משנים את פניה של בית"ר

הבגינים | 52 ושלמה בן-יוסף, החליטו להפר את הפקודה של מפקדיהם בבית"ר ושל המפקד הראשי ז׳בוטינסקי, שאסרו על פעולות תגמול נגד אזרחים, ויצאו לפעולת נקם עצמאית . הם הטילו רימון על אוטובוס ערבי שנסע מטבריה לצפת . הרימון לא התפוצץ ואיש לא נפגע, אך זאת היתה פעולת התגמול היהודית הראשונה . ההבלגה נשברה . אף שהעלימו עין ממקרים רבים של אלימות ערבית, כולל מעשי רצח, בחרו הבריטים להגיב בחומרה דווקא על התקיפה היהודית שלא היו בה נפגעים . שלושת הבית"רים נלכדו ונאסרו . בתום המשפט נידון בן-יוסף למוות, וב- 28 ביוני 1938 הוצא להורג בתלייה . המשפט, גזר הדין האכזרי וביצועו עוררו הד עצום בעולם היהודי . דמם של בית"רים ולוחמים, מכרם התימנים ועד ורשה, רתח . בריטניה, המעצמה המכובדת והדמוקרטית, שפכה את דמו של צעיר שלא הרג ולא פצע . "זה היה דבר נורא", סיפר לי פנחס פונטופרו 50 שנה אחר כך . הוא היה נער וחניך בית"ר . "יום מחריד ואחד הימים הכי דרמטיים בחיי . במעשהו ובמותו הפך בן-יוסף לקדוש 89 שלמה קור, אז בית"רי בריגה, הרגיש את הגרדום ממרחקים . בעיני חברַי" . הוא השתתף באזכרה בבית הכנסת וכשרב העיר נשא דברים וקרא להבליג, ...  To the book