פרק א׳: לאורם צעד הדור ז׳בוטינסקי והמקסימליסטים

הבגינים | 26 להגשמתו . הלוחמים לאחים היו . זה היה כוחם . . . אחי היו . אהבתי אותם, את כל אחד מהם, אהבת לב ונפש, אהבת אמת אהבתים . והם החזירו לי אהבה . ואהבה הדדית זו, אהבת לוחמים שאין קדושה ממנה, היתה מקור אושרנו, אולי האושר 24 היחידי בתוך חשכת המחתרת" . במשך כעשור לחמו בצוותא . הם היו אחים לנשק וגם אחים ממש, זוגות בקרב שנהיו לזוגות בחיים . חתונות התקיימו במחתרת ובני זוג הופרדו בצוק העתים . בני עדות שונות ומעמדות שונים לחמו כתף אל כתף . כשאחד הלוחמים נאסר, חברו נכנס מיד לנעליו, וכשהוא נהרג, מחליף נוסף, שלישי במספר, מילא את מקומו . "לא במקרה", ציין בגין, "היה שמנו הנרדף הפנימי ׳המשפחה 25 הלוחמת׳" . אין אח ורע לתופעה הזאת : לוחמים שנהפכו למשפחה, חגגו נישואים ובריתות, ובגין היה הסנדק של ילדיהם . יחד חיו, יחד נלחמו, יחד ישבו באופוזיציה לשלטון שדחק אותם . זהות חדשה רבים מלוחמי אצ"ל נפרדו משמותיהם הקודמים ואימצו שמות עבריים כחלק מכינונה של זהות חדשה . שלום טבנצ׳יק, שעלה כנער מפולין, שינה את שמו לשלמה בן-יוסף, על שם מושא הערצתו יוסף טרומפלדור . כמו טרומפלדור, הוא התיישב בגליל, לחם ומסר את נפש...  To the book