|
|
אתם לא מבינים אותי | 244 אבל היום לא פעם צעירות אינן מקבלות את ההזדמנות להירגע, לישון על זה או לקחת צעד אחורה . גם קל יותר להגיד דברים אכזריים באופן דיגיטלי מאשר פנים אל פנים, וכשזה קורה במשולב עם עייפות, התוצאה עלולה להיות מצב הרסני מאוד של הסלמה של מסרים אכזריים . הטלפונים החכמים שלכן מגבירים את עוצמת הקול של בעיות ואת תדירותן, וכתוצאה מכך גם מגבירים את המצוקה . כשאת מרגישה חרדה או עצובה, אולי תתקשי להירדם — לפעמים מחשבות מתרוצצות בראשך ואינך מסוגלת להרפות מהן — אבל לא בטוח כמה טוב את עושה כשאת מתחברת לרשת . כמעט כל הרגשות השליליים מתעצמים במצב של עייפות : דברים נאמרים, כאבים מתחזקים, החלטות אומללות מתקבלות . ומרגע שזה שם, ברשתות החברתיות, יכול להיות קשה מאוד לקחת את זה בחזרה . אבל ההבחנה הכי בולטת שלי היא הציפיות הלא מציאותיות שתרבות ה- 7 / 24 מציבה בפני חברויות . הן נעשו מקל נוסף להלקות בו את עצמך על כך שאינך טובה מספיק, במיוחד ביחס לחברותייך . לפני המסכים, הציפייה "להיות שם" בשביל החברות שלך היתה מוגבלת באמצעות המוסכמות החברתיות סביב טלפון קווי ומרחב משותף בבית, שבכל מקרה היה אפשר...
To the book |
|
|