ארבע מחשבות על יופי

141 אלקטרוניים ( אבל מעניין, אף פעם לא מהפרסומות בערוץ ,2 או מההיסטריה הביטחונית של הכתבים הצבאיים, או מהקרבת הילדוּת כולה על מזבח ההבל של מבחני הבגרות ) - אז אני חייב לשאול, לפחות את עצמי : רגע, ובת מונטזומה זה אידאל אירוטי יותר מציאותי ? מי בכלל מבסס את המיניות שלו על המציאות ? המציאות זה מה שיש . זה לא בשביל חלומות . ושאלת השאלות : למה נטפלים תמיד למין ? למה מכל הייצוגים המעוּותים של המציאות, מגלוריפיקציית האלימות של סדרות המתח ועד הפתק ברגליים של אורי אילן ( "לא בגדתי" ) - למה זו תמיד הסקרנות המינית, שאותה צריך לגדוע באִבּה ? ( שנים ! שנים ! הסתובבתי בילדותי עם ניסוחים שונים, קצרים ככל האפשר, לפתק שאותו אני אכתוב אם חס ושלום אפול בשבי הסורי . בסוף התפשרתי על "בגדתי בגדול, מה תעשו לי ? " ) 2 . בית קפה בכפר סבא . לידי שולחן מלא : שלושה גברים, שלוש נשים . הם קמים ועוזבים . הגברים כולם מתעסקים במשהו : אחד במפתחות של האוטו, שני בטיפ על החשבון, שלישי בודק משהו בסמארטפון . הנשים, כולן כאחת, בודקות את עצמן תוך שהן קמות : האחת מיטיבה את שמלתה על גופה, השנייה 142 מעבירה מבט בוחן על עצמה בחלו...  To the book