החיים עצמם, שלב ההפקה

138 "בשביל זה צריך בלש פרטי . יש לי מישהו בול בשבילך . הוא גם עושה פריצות לאייפון, הוא מצוין . מה ? מבררת לך, רגע . " היא הרחיקה את הטלפון מהאוזן, הקלידה בו משהו, חיכתה עשר שניות . ואז חזרה לחברתה הממתינה : "גם לאנדרואיד, כן . " 4 . איך היא נהייתה כזאת, שאלתי את עצמי . מוכנה לכל מצב, שולפת בכל רגע את הפתרון המושלם, בין אם הוא רגשי, משפטי, או חברת הובלות ? ומיד עניתי לעצמי : החיים עשו אותה כזאת, אידיוט . כמו שאמר וואלאס שון, המחזאי הנפלא : "מזהירים אותך שהחיים קצרים . לא מזהירים אותך שהם חוזרים על עצמם . " ומכיוון שהם חוזרים על עצמם, אתה נהיה מוכן . ואני לא רוצה לחשוב אפילו מה חזר על עצמו בחייה- שלה, שכך הכין אותה לכל מצב נתון . אבל כמה מוזר, חשבתי, שבכל השיחה הזאת היא כמעט ולא הביעה רגש . רק יעילות . אולי היא פשוט כזו - כמו שצריך אופי מסוים כדי להיות רופא מנתח, ואם אתה אדם רגיש אתה לא הולך לעבוד בלחתוך אנשים . אז אולי אלה לא החיים, אלא ככה היא : לא מתרגשת, אבל עוזרת לאלה שכן ( וכבר הייתי סגור על התשובה הזו, כאשר : ) 139 5 . היא קמה, שילמה, ונכנסה למכונית שלה . אבל לא נסעה, ישבה שם קפוא...  To the book