הליכה

129 וזה נכון . נטלתי קורה מבין עיני, תרגיל שיום אחד יוכר כמקצוע אולימפי, והבנתי שהוא צודק . אני בנאדם שהולך . חושב והולך, דורך על קקי של כלבים והולך, מדבר לעצמי והולך, עושה קולות של אנשים אחרים והולך ( כשכתבתי את הגרסה העברית לסדרת הטלוויזיה 'המשרד', והייתי צריך לכתוב עשר דמויות שונות במקביל, שנמצאות באותו חלל ומגיבות זו לזו, הייתי מסתובב עם מה שפעם היה קרוי טייפ מנהלים, למרות שעוד לא ראיתי אף מנהל משתמש בו חוץ מהסוכן קופר ב'טווין פיקס', והייתי הולך בלילה במקומות נטושים, ומשמיע לתוך הטייפ את מגוון המבטאים השונים של אנשי המשרד, בקולות מוגזמים ומגוחכים, וכשהייתי מקשיב לזה למחרת לא זכרתי את מה שהוקלט שם . זה היה כאילו עשרה אנשים שאינני מכיר הוקלטו במכשיר, אנשים מאוד מקסימים בטיפשותם, וכל מה שנשאר לי זה רק להעלות על הכתב את השטויות שהם דיברו . ) אז כן . אני אחד שהולך . ומה שמצחיק זה שאני כמעט ארבעים שנה הולך באותם רחובות . לא, תנו לי לנסח את זה יותר טוב : זה לא מצחיק, זה משונה . 130 לא . תנו לי לנסח את זה עוד יותר טוב : זה לא משונה, זה מפחיד . 2 . חוקים : בלי מוזיקה באוזניים ! בלי שיחות טל...  To the book