|
|
63 2 . מהו, הדבר הזה ? מהו הדבר שסטרנד יודע, ואני לא ? הדבר שאני נורא רוצה לדעת, ואולי יכול לדעת לרגע - הרגע שבו אני קורא שיר שלו, למשל . וזה נעלם מעיני ברגע שהפסקתי לקרוא, אבל למעשה נשאר איתי לנצח . כי ברגע שהרמת את עיניך משיר של מארק סטרנד, המידע הנסתר הזה חוזר להיות חסר צורה, חסר מילים . אבל בצורתו ההיולית, המוחלטת, חסרת הצורה, הוא חדר אל נשמתך וקנה בה אחיזה . ואז, בלי שתשים לב, בעוד שעה או שנה או עשור, אתה תרים את מבטך ותראה משהו מוחלט : איך שהאור נופל על העצים בצורה מסוימת, איך שקשרת את שרוכי הנעליים, כך ולא אחרת . איך שמישהי שאהבת פעם עברה ברחוב בו אתה גר . לא את הדברים עצמם, אלא את המידע הנסתר שהם לוחשים . ואתה תדע שלא היית זוכה לדעת את הרגע הזה אם לא היית קורא שיר של מארק סטרנד, לפני שעה, או שנה, או עשור . 3 . מתוך אחד השירים המדויקים, הקטנים, והמופלאים ביותר של סטרנד, "בוקר" - מופלאים במובן שהוא מסוגל להכניס לעשר שורות פשוטות חוויה שמרוב שאין לה מילים, רוב בני האדם יוותרו וישכחו אותה : 64 זה היה איתי מאז בכל יום ויום : אותו הבוקר בו לקחתי את הסירה של דודי ממפרץ המים החום וחתרת...
To the book |
|
|