פרק א: מעֵבר לגבול של עצמי: "רץ"

32 גבריאל צורן 15 אבל אף שניתן בהחלט האומרת דבר על מכלול יצירתו של גרוסמן . למצוא בו נושאים המבשרים את כתיבתו המאוחרת, איני בטוח שעובדה זו מייחדת דווקא את "רץ" ; בסיפורים אחרים ניתן למצוא לא פחות חומרים מבשרים, ואילו הסיפור הזה מכיל גם תכונות מבניות יוצאות- דופן, שמטעמים כאלה או אחרים נזנחו ביצירות המאוחרות יותר . אני סבור אפוא שהמשך התפתחותו של גרוסמן מעמיד מרכזיות זו בספק מסוים . אבל בלי קשר למעמד הסיפור בעיני מחברו או בעיני קורא זה או אחר, אין כל ספק שמדובר ביצירה חשובה, מאתגרת ומורכבת, הראויה לדיון מעמיק בכל מקרה . כמו שאר סיפורי הקובץ, גם סיפור זה כתוב במתכונת של מונולוג פנימי ; אבל בעוד בסיפורים האחרים הדגש הנרטיבי הוא על הזמן או הזמנים המסופרים, דבר שיוצר תבניות עלילתיות קלאסיות פחות או יותר, בסיפור זה חלק גדול מן האנרגיה הסיפורית מושקע בעיצוב רגעי המסירה עצמם, ובכך נוצר זרם-תודעה מורכב . הכניסה האינטנסיבית הזאת אל התודעה גם עולה בקנה אחד עם העובדה שלדובר של המונולוג אין בעצם שם : שם, בדרך הטבע, מציין זהות הכרוכה במבט מן החוץ . הסיפור הזה מנסה לשקף את העצמי במבט מבפנים, על ריבוי...  To the book