חיים ומפעל־חיים: הערת פתיחה

12 גבריאל צורן ירושלים, תחילה שכונת העולים קריית יובל, ומאוחר יותר שכונת בית- הכרם, המבוססת יותר . אביו עבד כנהג אוטובוס, ומאוחר יותר כמתווך נדל"ן . דויד למד בבית-הספר בית-הכרם, ומאוחר יותר בתיכון שליד האוניברסיטה העברית . מגיל צעיר עבד כשחקן וכשדרן ב"קול ישראל" . בצבא שירת ארבע שנים בחיל המודיעין, ולאחר-מכן חזר לעבוד ברדיו כעורך, מגיש וכותב תוכניות ותסכיתים לילדים ולמבוגרים . במקביל לעבודתו למד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית . ספרו הראשון, דו-קרב ( 1982 ) , חובר במקורו כסדרת רדיו לילדים, ועם פרסומו זכה בפרס "זאב" . סיפורים אחרים שכתב באותו זמן, "חמורים" ו"יאני על ההר" זכו אף הם, עוד טרם פרסומם, בפרסי ביכורים ( "פרס ניומן לסופר צעיר" ב- 1979 ו"פרס הרי הרשון" ב- 1980 ) . זמן קצר לאחר-מכן הופיעו סיפוריו בכתב העת סימן קריאה בעריכת מנחם פרי, ומיד בסמוך לכך בקובץ סיפוריו הראשון, גם כן בהוצאת "ספרי סימן קריאה" . ב- 1988 התפטר מעבודתו בשירות השידור בעקבות חילוקי דעות עם הממונים עליו, ומאז הוא חי אך ורק מכתיבתו . והוא ממשיך עד היום להוציא את כל ספריו, לרבות ספרי עיון ונוער, בעריכתו של מ...  To the book