בית | "מרציפות להפרדה"

334 הנה ימים באים • עידית שכנאי – רן כפי שמדגים הציטוט שפותח את הפרק, הקיבוץ נתפס כבית עבור כל מי שעימו שוחחתי . חברי וחברות הקיבוץ הרגישו שהגיעו הביתה מרגע שעברו את שער הקיבוץ . אולם חווית ה"ביתיות" התגלתה כמורכבת מרבדים רבים, חלקם אף מנוגדים . חוקר האדריכלות קים דוביי בחן את מהותה של תפיסת הבית והביתיות דרך שלוש תמות עיקריות : סדר, זהות ודיאלקטיקה ( , Dovey 1985 ) . סדר פירושו דפוס קבוע של החוויה וההתנהגות הקשורים לסביבה מסוימת : ההוויה של "להיות בבית" משמעה להתנהל בסדר מרחבי, זמני וסוציו – תרבותי, מוכר ומובן . בעוד שהסדר מתמקד במקום, הזהות מתמקדת באנשים שמתגוררים בו, וגם כאן האישי והחברתי שזורים זה בזה : ייצוג הזהות בבית נובע הן מהמבנה החברתי והן מהשאיפה להזדהוּת אישית בתוכו . הדיאלקטיקה ( התפתחות מתוך קונפליקט ) מתייחסת לדינמיקה של התהוות הבית : דיאלקטיקה מרחבית ( למשל משא ומתן בין פנים לחוץ ) ; דיאלקטיקה חברתית ( למשל משא ומתן בין עצמי לאחר, או בין זהות פרטית לציבורית ) ; ודיאלקטיקה של ניכוס ושייכות, בתהליך הפיכת הבית ל"שלי" . תצלום 37 מבט על שכונת המגורים הוותיקה, שנות השישים ( א...  To the book