200 קול קורא במדבר למרות כל זאת, איזי קיווה שיוכל לנסוע למוסקבה בהקדם . הוא אף רצה שנעמי תצטרף אליו . כשההזמנה הגיעה לבסוף היא יועדה לכמה בעלי תפקידים בכירים בסוכנות, ולא לאיזי . איזי לא ויתר . הוא הודיע שאיש מעובדי ג'טסט לא ייסע למוסקבה עד שהוא עצמו לא יקבל הזמנה . כעבור זמן קצר הוא ונעמי זכו בוויזה המיוחלת . איזי היה בעננים . הביקור במוסקבה היה אכן אירוע מכונן . “כל מה שעשיתי עד היום", הוא כתב במברק לאמו, “כל הפעילות וכל המאמצים שהשקעתי במאבק למען יהודי ברית המועצות לא יישוו לרגע הזה שבו דרכנו סוף-סוף על אדמת מוסקבה" . “ונעמי", הוא הוסיף, “משדרת כאן החלטיות ונחישות שהיתה מהממת אפילו את חבריה הקרובים ביותר" . הוא היה אסיר תודה לנעמי על שהצטרפה אליו . על פי בקשתו של אליצור, התעכבו נעמי ואיזי בישראל בדרך למוסקבה לתדרוך על מצבם של יהודי ברית המועצות . הם קיבלו חומרים לקריאה ורשימה עדכנית של הסירובניקים שהם אמורים לבקר אצלם . במהלך הפגישות בישראל התברר עוד היבט של ההכנות לאולימפיאדה : החרם . במשך שנים ישראל התמודדה עם מאמצים מצד מדינות ערב לשכנע את מדינות העולם להחרים את ישראל בכל האירועי...
To the book