חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 246 יא ) — מן “יצהר״ ( במדבר יח, יב ) , חברו גם במחברת צד״י׳ . ביאור : תחת השורש יצה״ר הביאו, משום שלא מצא במקרא פעלים הגזורים משמות עצם המתחילים ביו״ד, כמו יין, יצהר, יונה, ולכן רשם את אותיות שם העצם ‘יצהר׳ כדי להראות ששורשו של הפועל שיגזר מ׳יצהר׳ מורכב מכל ארבע אותיות שם העצם . תחת השורש צה״ר הביאו משום שרצה לקשור סמנטית את הפועל ‘יצהירו׳ ( שורש צה״ר עתיד ) עם שם העצם ‘יצהר׳ . משמעות דבריו של ר״ת היא שבמקרים חריגים ניתן לסווג שם עצם אחד תחת שני שורשים שונים .
To the book