|
|
201 פרק ח : השפעת מגמת החיבור על הדיון הפרשני לומר : הה״א משמשת בהם כאות שורש . לדוגמה ‘להדף את כל איביך׳ ( דברים ו, יט ) , ‘גמול ידו הדה׳ ( ישעיהו יא, ח ) , ‘והדך רשעים תחתם׳ ( איוב מ, יב ) , ‘שלח העז את מקנך׳ ( שמות ט, יט ) . מנחם מוסיף ומעיר ( ראו לעיל ) כי הוא מקבל את דברי רס״ג, גם אם אינו יורד לסוף דעתו . זאת משום שרס״ג הוא אוטוריטה בתחום הלשון . בעקבות הדברים תוקף דונש את מנחם על שהמרה את פי רס״ג, 11 ובין היתר הביא את ‘הדה׳ במחברת “ד״ ( עמ׳ 121 ) ואת ‘הזים׳ ( ישעיהו נו, י ) במחברת “ז״ ( עמ׳ 151 ) . תגובתו של ר״ת לדברי דונש מפתיעה בעוצמת הפולמוס שבה : ‘כי לא חלק עליו מנחם, אף הודה לו . וכל הפתרון אשר הביא מנחם בתחלת מחברת ה׳א אשר כתב : מצאתי ראיתי בפתרוני רב סעדיה במחברת ה׳א “להדוף״ [ . . . ] “הדה״ [ . . . ] “והדוך״ [ . . . ] “העז״ [ . . . ] “הצו״ [ . . . ] “הביתן״ [ . . . ] הכל פתר רב סעדיה והעמיד הפתרון כמנחם וחיבורו . אך לחלוק על הראשונים שחברו במחברת ה׳א בא רב סעדיה׳ . ר״ת הופך את משמעות דבריו של רס״ג, למרות ציטוטו הברור של מנחם מדברי רס״ג . הכול כדי להדוף את התקפת דונש על מנח...
To the book |
|
|