א. ביקורת

189 פרק ז : מגמת החיבור, מאפייני הדיון, תרבות הוויכוח מוכיח דונש את פירושו ולכן הוא דוחהו . המרחק מתואר בצורה דו- משמעית : ( א ) מרחק של שני עמודי ספר המלאים בשיטים ( = שורות ) כתובות ; ( ב ) מרחק כאורך שני עמודים העשויים מגזע עץ השיטה . * ‘מה זה היה לו לדונש לריב עם מנחם חנם׳ ( סעיף 14 ) . * ‘ועמל הוא בעיני להשיב על זאת, כי כאין הוא בעיני כל רואיו׳ ( סעיף 15 ) . ר״ת משתמש במשמעות הכפולה של ‘עמל׳ : ( א ) טרחה — על פי ‘כל עמל האדם לפיהו׳ ( קהלת ו, ז ) ; ( ב ) חטא — על פי ‘לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל׳ ( במדבר כג, כא ) . * ‘מה זה לדונש היה בן חיל / המנגח ימה וצפנה ונגבה כאיל / אשר לא שם לבו על דברי מנחם׳ ( סעיף 18 ) . * ‘בושני מדבריך דונש החכם [ . . . ] איך מלאך לבך [ . . . ] ולולי נתתה לבך למקראות אלה החרשת׳ ( סעיף 19 ) . * ‘לא ידעתי מה הוסיף דונש על פתרון מנחם׳ ( סעיף 29 ) . * ‘מה נפלאו אמרי דונש באמרו [ . . . ] כי האגמון [ . . . ] הוא כגומא׳ ( סעיף 74 ) . ר״ת משתמש במשמעות והיפוכה של ‘נפלא׳ : ( א ) במובן החיובי, כמו “אעשה נפלאֹת״ ( שמות לד, י ) ; ( ב ) במובן השלילי, כמו ‘שלשה ...  To the book