התחמקות מדיון שאינו פרשני בעמדה נחותה של מנחם

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 176 להסביר את מנחם, מתחמק מהדיון ואומר בקצרה : ‘אין בין מנחם לדונש מאומה׳ . משמעו : אינני רוצה להתערב בדיון הסמנטי אם הפרשנות הרעיונית לפסוק מוסכמת על הצדדים . לפי מנחם נוצרת על הכסל, כתוצאה מקפלי השומן, צורת פה, כך שהפסוק מתאר אדם בעל שומן . כך גם לפי פירושו של דונש . ( 3 ) ‘ועל נַסֹּתָם את ה׳ לאמר׳ ( שמות יז, ז ) [ סעיף 22 ] — מנחם סבור כי ‘נסתם׳ שייכת לקבוצת הפעלים בעלי שורש של אות אחת — “ס״ . לעומתו, דונש סבור כי שורשה של ‘נסתם׳ הוא נ״ס . דונש מביא לכך שני נימוקים . ר״ת, שאינו בטוח בעמדת מנחם, מתחמק מהדיון המורפולוגי במשפט קצר : ‘ואין להכריע אם נון “נסתם״ עיקר, ישנה אם איננה׳ . ( 4 ) ‘ויתן על פניו מַסְוֶה׳ ( שמות לד, לג ) [ סעיף 37 ] ; ‘הקורא לְמֵי הים׳ ( עמוס ה, ח ) [ סעיף 38 ] ; ‘כֹּה תברכו׳ ( במדבר ו, כג ) [ סעיף 39 ] ; ‘נע וָנָד׳ ( בראשית ד, יב ) [ סעיף 40 ] ; ‘מַה לך לספר חקי׳ ( תהלים נ, טז ) [ סעיף 41 ] — מנחם סיווג את ‘מסוה׳, ‘מי׳, ‘כה׳, ‘נד׳, ‘מה׳ כבעלי שורש של אות אחת — “ס״, “מ״, “כ״, “ד״, “מ״ בהתאמה . דונש סבור כי מילים אלה הן בעלות שור...  To the book