ג. לוגיקה נסמכת ריאליה

107 פרק ד : מאפיינים פרשניים ייחודיים ( 1 ) ‘תּוֹרֵי זהב׳ ( שיר השירים א, יא ) [ סעיף 158 ] — ר״ת מכריע כמנחם ומבהיר כי ‘תור׳ עניינו סדר, ועל כן ‘תורי זהב׳ הם ‘שורות וסדרי זהב׳ . היינו שורות מסודרות של אלמנטים מוזהבים המשמשים כתכשיטים . אחת ההוכחות שמביא ר״ת בנויה על התהליך הלוגי : ( א ) לרעיה דימוי של סוסה על פי ‘לססתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי׳ ( שיר השירים א, ט ) ; ( ב ) נהוג לקשט את צווארי הסוסים בתכשיטים המסודרים בשורות . מכאן שהתכשיטים שמקושטת בה הרעיה — גם הם מסודרים בשורות ; ( ג ) ‘תורי זהב נעשה לך׳ — עניינו קישוט הרעיה בתכשיטים . מכאן ש׳תורי זהב׳ הם תכשיטים המסודרים בשורות . ( 2 ) ‘כְּדוּד נָפוּחַוְאַגְמֹן׳ ( איוב מא, יב ) [ סעיף 74 ] — דונש פירש את כל מופעי ‘אגמון׳, למעט המופע ‘כדוד נפוח ואגמן׳, כסוג של עשב . ר״ת דוחה את פירושו של דונש ומוכיח על דרך הלוגיקה כי ‘אגמון׳ אינו עשב : ( א ) ‘התשים אגמן באפו / ובחוח תקֹב לחיו׳ ( איוב מ, כו ) — מהתקבולת שבין שני חלקי הפסוק ניתן ללמוד שאגמון נוקב את האף כשם שחוח נוקב את הלחי ; ( ב ) ניקוב אף נעשה אך ורק על ידי כלי מתכתי, על פי הפסוק ‘ב...  To the book