תאולוגיה בשירת יונדב קפלון: סיכום

292 נוגע במה שאינו והשיח עם האל מתקיימים גם במרחבי המין, החומר, ההרהור והערעור העצמי, ואפילו הכפירה . בכך מרחיבה שירתו את גבולות השיח התאולוגי הדתי . אמונה ומפגש בין אדם לאלוהים בשירתו אינם מתרחשים בתחומי המסורת המוכרים, ולמעט אזכורים בודדים של סוכה ושל הדלקת נרות אין למצוא מצוות 269 למרות העיסוק הרב בתפילה ובעמידה מול האל, אין שום שירמעשיות בשיריו . הממוקם בבית כנסת . העמדה הבולטת בשירתו כלפי המסורת והטקסט המסורתי היא עמדה נגדית או חתרנית . בשירתו המוקדמת ישנה תביעה אנרגטית להתחדשות דתית, שהתנאי לה הוא פריצה נועזת של המוסכמות הדתיות, בייחוד בהתגברות על העכבות המיניות . כך בשיר 270 הפרדיגמטי המתחיל במילים "אֲנִי מְבַקֵּשׁ לוֹמַר דָּבָר טָס" . עמדה נגדית שאינה קשורה בהכרח לפריצת העכבות המיניות מאפיינת גם את הקבצים המאוחרים . כך, למשל, במחזור השירים "ביערות", שריפתה וכליונה של 271 יש שעמדה נגדית זו כלפי המסורתהדת והמסורת היא תנאי להתחדשות דתית . מגיעה לידי יחס אלים . כך, למשל, בשיר ללא כותרת הפותח במילים "אדון עולם עטה גלימה", שבו ההתנגדות למסורת מגיעה עד לידי מוכנות לשרוף אותה : "יִבְעַ...  To the book