סרקזם, התלבטות ורפלקסיה לפני שער המקדש

282 נוגע במה שאינו אֲוִיר הָרִים מְחֻשְׁמָלִים, מַמְאִיר, רְווּי תְּדָרִים וּמְפֻלַּח עֲרוּצֵי זָהָב : קוֹל הָאֱמֶת, קוֹל הַנְּשָׁמָה, רֶשֶׁת כּוֹכְבֵי הָרֶשֶׁת, קַו הָאַהֲבָה – – "אַתָּה מַמְתִּין לְנֵס ? גַּם אֲנִי . אַתָּה רָצִיתָעִם סֻכָּר ? אֲנִי בְּלִי" . אֲבָל מִחוּץ לִטְוַח הָאַנְטֶנּוֹת נַגִּיד, מֵעֵבֶר לַזְּמַן הַחֲלוֹמִי ; מִחוּץ לַשֵּׂכֶל הַנּוֹכְחִי, לַשִּׁירָה אֲפִלּוּ, אַךְ לֹא מִחוּץ לַגּוּף שֶׁלִּי לְהֶפֶך, עָמֹק בְּקֶרֶב הַזּוֹכֵר הָאֲמִתִּי ; כָּאן שׁוּב שְׁנֵי סוּסִים בַּהִתְלַבְּטוּת הַהִיא : חֲרִיקַת שַׁעַר בְּעַרְפֶל-הַשַּׁחַר – שָׁמַעְנוּ אֵין סָפֵק, אַךְ זוֹמִן הַמִּקְדָּשׁ הִגִּיעָה אוֹמֵאֻרְוָה בִּקְצֵה הָאִי . חוֹרֵק סוֹבֵב כָּךְ שַׁעַר וּבְתוֹךְ הַבַּיִת נֵר רוֹקֵד כָּל עוֹד רוּחוֹ . כִּי עוֹד מְעַט סוּפַת הַסּוֹף וְיָם גַּלִּים אוּלַי הַלַּיְלָה יִבְָּקַע אָז סוּס נִלְפָּת בְּעֵירֻמּוֹ אֵצֶל סוּס כִּמְעַט נִרְדַּם וְכָאן מִסְְתַּיְּמִים שִׁדּוּרֵינוּ 251 וּמִיָּד, בִּרְשׁוּתְכֶם, הַשֶּׁקֶט הַמְקַלֵּף 251 קפלון, מזמור זמני, עמ' 188 - 189 . 283 פרק רביעי : ת...  To the book