|
|
199 פרק רביעי : תאולוגיה בשירת יונדב קפלון לשאיפה להתגלות לא מושלמת, היא ההזדמנות למפגש בין אדם לאלוהים . החזרה על המילה "עוֹלָה", בפעם הראשונה "עוֹלָה לְמַעְלָה" ובפעם השנייה "עוֹלָה לְמָקוֹם", בקרבת הצורה הארכאית "יְרוּשָׁלֵם", מרמזת על הקשר ריטואלי כאשר רוח האדם היא קרבן העולָה העולֵה לשמים . הצבתה של המילה "בְּבֵרוּר" בשורה נפרדת מובילה לקריאה כפולה, אשר בה בעת מלמדת על החמצה, "כִּמְעַט", ועל התגלות מלאה וברורה "בְּבֵרוּר", ובכך מחזקת את המשמעות הפרדוקסלית של הצירוף "כִּמְעַט בְּבֵרוּר" . כך עולה גם מהשיר "עֲנְנֵי-כֶתֶר אֲפוֹרִים", הראשון בקובץ השירים "הכתר האפור" : הַמִּילָּה שֶׁעַלְשׁוֹנִי לֹא תַעַן מְאוּם . בְּכִי הַבְּאֵרוֹת שָׁכַךְ אַךְ הַמַּיִם הָלְכוּ וְחָסֹר . עֲנְנֵי-כֶתֶר אֲפוֹרִים שָׁטִים לְסוֹף יוֹמִי וְאֶל הַמּוּסִיקָה שֶׁשָּׁרִים צְלִילֵי הַדְּמָמָה אֲנִי לֹא מְחֻבָּר מִבִּפְנִים . הָלֹך אֵלֵך לִי וְשָׁרֹה בְּמִלִּים גַּמְלוֹנִיּוֹת, גַּמַּדִיּוֹת כָּאֵלּוּ גֶּבֶר וְאִשָּׁה מִתְפָּרְקִים לִי לִשְׁלֹשָׁה : 20 גֶּבֶר וְאִוְשָׁה וְאֱלֹהִים . תיאור ההתגלות במסורת המיסטית ...
To the book |
|
|