"שמע ישראל" והעין חצי עצומה

150 נוגע במה שאינו בספרו "דרכי אירופה אבלות" מספר לייב רוכמן על השימוש של הגרמנים בתפילה העתיקה כחלק ממנגנון ההוצאה להורג של היהודים בתאי הגזים : התפילה "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" מלווה את היהודי מערש הולדתו ועד ליום מותו . כבר בברית המילה, כשהילוד מובא בבריתו של אברהם אבינו, מניין יהודים אומר סביבו את התפילה . אף על ערש דווי, כשאדם עוזב לבדו את ארץ החיים, עוזב את אשתו ואת ילדיו, ואינו יודע מה מצפה לו מן העבר השני, – כשהוא נמצא בעימות רק עם עצמו, במיתתו, הוא אינו מתחנן על חייו וגם אינו אומר "שמע ה' קחני אליך, אני הולך אליך" – הוא אינו עסוק בעצמו, בבעייתו האחרונה עלי אדמות, אלא חוזר על אותה תפילה, "שמע ישראל" . [ . . . ] התפילה "שמע ישראל" שמשה את הגרמנים בתהליך ההשמדה . עד כמה שישמע הדבר מקאברי . וכך היה הדבר : לאחר שהיתה ניתנת הפקודה להתפשט, להסתדר בשורות ולהיכנס אל תאי הגאזים – היו הגרמנים יודעים, שהתהליך יימשך כמעט כאורכה של התפילה הזאת . כי הנה ישמע כבר ה"אחד" והכל ייגמר . 178 בשיר "ספרי לי, ביקשה סבתא" מדמיינת הדוברת שיחה עם הסבתא שנספתה בשואה, 179 בקשה זו מלמדתבה הסבתא המתה מב...  To the book