דיסוננס תחבירי, אינטרטקסטואליות חתרנית ומעמדה הקנוני של התפילה

114 נוגע במה שאינו 83 כדי לעמוד על משמעותה של החריגהבסיומת אחרת יוצרות עמדה כנגד המסורת . מהנוסח המסורתי יש להבין את קטיעת הרצף התחבירי של המשפט הן בהקשרה 84 את שגרת הלשון של הקורא, הן בהקשרהביצועי, כאי-נעימות לשונית המשבשת האפיסטמולוגי שלה, כהפרה של המסורת וכערעור על מעמדם הקנוני של התפילה או של הטקסט המקראי, והן בהקשר ההרמנויטי של המדרש היוצא מהטקסט המכונן המקראי, החז"לי ואפילו השירי למרחבי תודעה חדשים, ולעיתים חושף בכך קולות 85 לקטיעה זו יש השפעה על הקורא, המכיר משפטים אלוחבויים בטקסט המקור . כה ) ; ובשירים "לך לך, נח" ו"גדול גיבור ונורא, אמרתי" מתוך "אבי ציווני לא למות" : "לֵךְ לְךָ, נֹחַ, מֵאַרְצְךָ שֶׁנִּשְׁטְפָה, מִמּוֹלַדְתְּךָ שֶׁנִּסְחֲפָה / מִבֵּית אָבִיךָ שֶׁנִּכְרַת" ( שם, עמ' 236 , לפי בראשית יב, א ) ; "גָּדוֹל וְגִבּוֹר וְנוֹרָא, אָמַרְתִּי" ( שם, עמ' 240 , לפי דברים י, יז ) . דוגמאות להוספה על לשון המשנה והגמרא : למשל בשירים "השור והבור והמבעה וההבער" ו"מעשי ידי טובעים בים" מתוך "מקום, נמר" : "הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר / בְּאֶמְצַע הַיּוֹם . / בְּאֶמְצ...  To the book