|
|
212 המילון, הדקדוק והספרדית היהודית במסגרות הבלשניות המודרניות נוספו גורמים חוץ-לשוניים לַתיאור השלם של הלשון, והם גורמי הפרגמטיקה, השיח וההקשר, שכן לא די בהבנת משמעויותיהן של המילים 1 לעתים המשמעות נמצאת מעבר לחיבור הלינאריובהבנת מבנהו התחבירי של המשפט . של המילים ולמבנה הדקדוקי . במשפט "איפה את ואיפה אני", משמעות איפה 'שאלת המקום' ברורה, וכן ברורות משמעויות את ו אני ככינויי גוף פרודים, המבנה הוא משפט איחוי של שתי פסוקיות שמניות רגילות בעברית ( כמו "איפה הלוח ואיפה הגיר" ) — ובכל זאת המשמעות של המשפט אינה מתבררת מן הניתוח המילוני והדקדוקי של המשפט . משמעות המשפט היא 'איננו מדברים בלשון משותפת ; אני מדבר על א ואת מדברת על ב ; עולמות המושגים שלנו שונים זה מזה' . אפשרות אחרת היא 'איננו בני אותו מעמד ; אף על פי ששנינו בוגרי אותו מחזור ובאנו מאותה שכונה — מעמדי החברתי, ההשכלתי והכלכלי שונה לחלוטין משלך' . האם נוכל לטעון שהמשמעויות השונות נובעות מהרחבת ההוראה המילונית של איפה שאינה מכוונת למקום פיזי בלבד אלא למקום ערטילאי — מחשבה או מעמד סוציואקונומי ? האם אותה מילה — איפה ! — כמילת קריאה ש...
To the book |
|
|