|
|
גזירה ונטייה, דקדוק ומילון, נטעים וסופיות בשם העברי 121 עוד נטען בעניין ההבחנות בין גזירה לנטייה, שהגזירה קודמת לנטייה והיא פנימית ממנה במילה ( ראו לעיל, סעיף 2 . 3 ) . בדרך כלל הטענה נכונה, לדוגמה : מבסיס חשמל בסופית -ַאי נגזר השם חשמלאי , ובנטייתו יש סופיות של מין ומספר : חשמלאית , חשמלאים וכו' . ואף על פי כן, במעט צירופים ( ולא במילים שנגזרו משורש ותבנית או מנטע ומוספית ) הנטייה קדמה לגזירה : "בני ישראל" ( אין * "בן ישראל" כצורת יחיד של הצירוף ) , "קוטל קנים" ( אין * "קוטל קן" ) , "דברים כדרבנות" ( אין * "דבר כדרבנות" או * "דבר כדרבן" ) . לשני האחרונים יכולה להיות נטייה : "קוטלי קנים", "דבריך כדרבנות" . דוגמות אלו, שהן בודדות וחריגות, מעידות על כך שיש נטייה כבר בשלב גזירת הצירופים . גם הדוגמות שהעלינו לעיל בסעיף 2 . 3 מעידות על נגישותה של הנטייה בתוך הגזירה . העובדה שיש נטייה בתוך גזירה מעידה על כך שהתהליכים מזינים זה את זה . אמנם הדמיון הפורמלי מטשטש את ההבדלים המהותיים ביניהן, התהליכים נראים שווים, ואפילו המוספיות דומות מאוד ( ראו לעיל סעיף 1 . 4 ) , ואף על פי כן ניכרים הבדלים ברו...
To the book |
|
|