המבוא הגדול למילון בן־יהודה (ביקורת)

236 המילון ההיסטורי והכרוך בו מקשה מאוד את הסידור ההגיוני-האטימולוגי . כי בתקופות מסוימות מושפעת לשון מקורותינו מן הארמית או הערבית, שבהן מצויים גם השרשים הנוהגים בעברית, ושוב אינך יודע אם הוראה מסוימת תתפרש כמסתעפת ממקור עברי או מזולתו . כגבול אחרון לכינוס החומר הלשוני קבע לעצמו את יל"ג ובני דורו . הפרק השלישי והרביעי שייכותם ל מ י ל ו ן רחוקה יותר . אלה הם מחקרים בפני עצמם, שיחד עם אחרים שלא זכה המחבר לסיימם, כפי שאנו למדים בתכנית המצורפת למילון, נועדו להיות מחקר מקיף על הלשון העברית ותולדות חקירתה . הפרקים האלה — ככל הספר — נכתבו לפני עשרים שנה ומעלה, בעת מלחמת העולם הקודמת, ומובן מאליו שעלינו להעריכם רק מתוך הפרספקטיבה ההיסטורית . המחבר מתוודה שבגשתו למלאכה זו לא הייתה לו הכרה ברורה בדבר הקשיים העצומים, האובייקטיביים, המותנים בטיב החומר, והסובייקטיביים ( זמן פנוי לעבודה ועזרה מדעית לכינוס החומר ) שעתיד הוא להיתקל בהם במשך עבודתו, ואילו ידעם ספק אם היה מתחיל בה . ואנו נאמר כמחבר "אשרי שכך קרה" . יצוין במיוחד חלקו של העורך, הפרופ' נ"ה טורטשינר, שסידר בעזרתם של ר' כנעני ומ' מדן כמה וכ...  To the book