מן הדקדוק ומן המילון

184 דיוני מילים 2 . השאלה המטרידה את המדקדקים והמורים היא המטבע ההפוך : בצירוף שם ולוואו הה"א באה בלוואי בלבד, כגון "לולב הגזול והיבש פסול" ( סוכה ג, א ) , והרי זה לכאורה 1 סותר את הכלל העובר בלשון כי ציון היידוע בא בשני איברי הצירוף . גב"ע צרפתי, שבדק את שכיחות המטבע הזה על פי כ"י קאופמן בדגימת ברירה, מסיק בדין "שדגם ב ( 'דבר הגדול' ) עקב תפוצתו הרבה, אינו בגדר חריג, כדעתו של סגל", ומתאשר בכך הרושם שכל המעיין במשנה מתרשם בו . מציאות שני מטבעות לשון הנבדלים זה מזה הבדל כלשהו בצורה, ושניהם לכאורה מביעים עניין אחד, לעולם מעוררת את המדקדק להרהר על ההבחנה ביניהם, אם מצד גוני המשמעות אם — לפחות — מצד התנאים שכל אחד מהם עשוי לשמש בהם . הנטייה הזאת נעוצה בעובדה הרווחת שבלשון החיה לא יימצאו לאורך הימים מטבעות כאלה בלא שיתייחד אחד מהם לשימוש שונה משל חברו . ואמנם לשאלה זו נזקק אבא בנדויד, 2 בנדוידשלכבודו ולכבוד מפעלו נכתבו שורות אלו . בדיון ממצה על דרכי היידוע שוקל אם ההבחנה בין לוואי מתאר ללוואי מצמצם טבועה בהבדל שבין שני המטבעות האמורים, ומסיק : "כל עצמה של חלוקת התארים לשני הסוגים אינה מוחלט...  To the book