הלשון העברית בטכניקה המודרנית (לזכר נתן שיפריס ז"ל)

54 דיוני מילים במשך שישים דורות אינה ניתנת לתיקון בימים כימי אנוש בלבד . תהליך הרחבת הלשון נמשך אפוא והולך בימינו, אלא שעיקרו נתעמק וגופו נתרחב . כיצד מרחיבים ? — שתיים הן הדרכים : מרחיבים מבחוץ ומרחיבים מבפנים . הרחבה מבחוץ פירושה קליטת מילים זרות בלשוננו בלבוש המתאים או תרגומן המילולי . בדרך זו אנוסה לשוננו ללכת לעתים קרובות כדי לספק את צורכי השעה הראשונים, הדחופים, אך דרך היצירה האמתית בלשון היא הרחבה מתוכה . כבר רמזתי שנתברכנו במורשה ספרותית קדומה ורחבת ידיים . מן הימים שהעברית הייתה עדיין לשון חיה בפי המונים נשתמרו בספרותנו ביטויים לא מעטים, שמות כלים ומכשירים, כינויים לתהליכי עבודה שקצתם נשתכחה ממנו משמעותם המדויקת . אנו מוצאים אפוא בספרותנו הקדומה מילים כגון פטיש, קרדום, קורנס, צבת, מלקחיים, חולץ, מקדח, סדן, מסמר, חָרֹט ( בעץ ) וכדומה . מילים אלו ורבות הדומות להן, שמובנן נתקיים בידינו בכל הדורות, שימשו יסוד עיקרי לפיתוח מונחים חדשים שלא היו ידועים לפני כן, ואפילו אי אפשר היה שייוודעו כשהמכשירים המכוּנים בהן הומצאו רק בדורות האחרונים . למשל : על פי צ ו ר ת המילה פטיש חודשו כַּתִּ...  To the book