|
|
ב ל ש נ ו ת ו פ י ל ו ל וג י ה ב ח ק ר ה ח ו מ ר ה א פ י ג ר פ י מ מ דב ר י ה ו ד ה | 269 1 על פי זה בעולם המחקר האידאלי הבלשן יחל בתיאור הלשוני רק בשפה שכתבו ? משעה שיסיים ההיסטוריון של התקופה הנחקרת לתאר ולאפיין את המצב הבלשני והחברתי, ורק לאחר שתושלם מלאכת הפענוח של הטקסט, כפי שיצא מידי כותביו, והבנת תוכנו . לאור הדברים הללו דומה שעיון מפוכח בממשקים שבין הבלשנות והפילולוגיה ילמד שלעיתים איננו מחפשים צמתים להפגיש בין הדיסציפלינות כי אם דרכים מקבילות שבהן כל תחום מבקש לענות על שאלות שונות . לדוגמה, לעומת הפילולוג, המנסה לגלות מה היה ב ט ק ס ט המקורי, הבלשן יבקש לתאר מה הייתה ה ש פ ה 2 של המחבר ( והוא אף יפריד בין המשלב שדיבר בו ובין המשלב שכתב בו ) . מלבד זאת, אחת הסיבות לקשיים במלאכת הניתוח המדעי, הן של הבלשן הן של הפילולוג, קשורה בעובדה שהמסמכים שהגיעו לידינו אינם הטקסטים שנכתבו בידי מחבריהם . הם העתקים של העתקים שהתמזל מזלם ושרדו עד לימים שבהם כתבי יד לא נגנזו עוד מרגע שלא השתמשו בהם או לא נשרפו בגזרות מלכות . ממילא הניתוח של הדקדוק ומלאכת הפירוש נשענים על מצע לא יציב הואיל וקיים ח...
To the book |
|
|