|
|
236 | ע י ו נ י ם ב ל ש נ י י ם ו פ י ל ו ל וג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת אומנם, מאז המדקדקים הצעירים בשלהי המאה התשע-עשרה נדחתה הגישה הזאת על הסף, והשפה נתפסת כתופעה קוגניטיבית-פסיכולוגית בטבעה . אך גם המבקרים של הגישה האורגנית שימרו לעיתים קרובות מינוח אורגני בתיאור ההתפתחות 15 דומה שיש לכך השלכות גם לענייני העיסוק בלשונותההיסטורית של השפה . שרוב חיותן הייתה בחיבורים ספרותיים . ההתמקדות בשפה כתופעה פסיכולוגית אף היא הביאה עימה תפיסה שיש להתמקד ב"שפות טבעיות", ובמיוחד התחזקה ההנחה שרק שפת אם היא לשון טבעית ושפות אחרות הן מלאכותיות . כך המחקר הגנרטיבי בעקבות נעם חומסקי, שביקש לאפיין 16 וממילא את הידע הלשוני המולד, טען שצריך להתמקד ברכישת השפה הראשונה, שפות אחרות אינן חלק ממושא המחקר של הבלשנות התאורטית . גם אם מקבלים את ההנחות של חומסקי בנוגע לרכישת השפה הראשונה, עדיין עומד בפנינו מושא מחקר הדורש הבנה, והוא : מהו סוג הידע הלשוני שיש למשתמש בלשון הספרות . בדיוק כפי שאפשר לבקש לאפיין את הידע של הרוכש שפה שנייה כך אפשר גם לנסות להבין את הידע הלשוני של המשתמש בלשון הספרות . לפ...
To the book |
|
|